החלטה בתיק ת"א 951-95

1.         מהות הבקשה                                                                                                             

הבקשה שבפניי הינה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן ביום 24.5.2010 (להלן : " פסק הדין") עד למתן החלטה בערעור על פסק הדין.  

במסגרת פסק הדין חוייבו המבקשים לשלם למשיב סכום העומד לטענתם כיום על סך של למעלה מ  - 10 מליון ש"ח.

לאחר מגעים לפשרה שהתנהלו בין הצדדים אשר לא צלחו - התבקשתי ליתן החלטה בבקשה.

2.         טענות הצדדים

בבקשה נטען כי הן לנוכח שיקולי הנוחות והן לנוכח סיכויי הערעור יש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין.

ראשית, נטען כי הסכום שנפסק לטובת המשיב עתיד למוטט כלכלית את המבקש, שהוא בן 90 וחולה באלצהיימר, וכן את המבקשת שהיא חברת הספנות אשר נטען כי אינה פעילה עוד בתחום האמור.

מנגד, המשיב הינו בנק אשר לא יקרה דבר אם ימתין תקופה נוספת לגביית כספו.

להבטחת זכויות המשיב התחייבו המבקשים שלא לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיהם בבניין המצוי ברחוב העצמאות בחיפה (להלן:" הבניין").

שנית, נטען בכל הנוגע לסיכויי הערעור כי אלה טובים מאחר ומדובר בערעור המתייחס לטענות משפטיות להבדיל, למשל, מעניין של מהימנות.

הערעור  מתייחס הן למעמדו של המשיב בהליך  והן לאחריותו האישית של המבקש.

המשיב טען כי יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע.

לטענתו, עפ"י ההלכה הפסוקה מקום שמדובר בחיוב כספי על בעל הדין המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח לא רק את סיכויי הערעור, אלא גם כי אם יזכה בערעור - לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מן התובע. חשש מעין זה אינו מתקיים מקום שבעל הדין הוא בעל כיס עמוק, כבענייננו. 

כמו כן, להוציא מקרים של נזק חסר תקנה אין מצבו הכלכלי של החייב בגדר שיקול שיש להביאו בחשבון במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע.

את המונח "נזק חסר תקנה" פירש בית המשפט  העליון בהקשר של עיכוב ביצוע פסק דין בצמצום. נקבע, כי כל נזק אותו ניתן להיטיב באמצעות פיצוי כספי אינו " נזק חסר תקנה".

עוד נטען כי המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית שיש בה כדי לאפשר לבית המשפט להסיק את המסקנות המתבקשות בדבר מצבם הכלכלי, ובדבר טיב הנזקים שייגרמו להם והאפשרות לתיקונם.   

נקודת המוצא היא שמצבו הכלכלי של החייב אינו עילה שיש להתחשב בה בבקשה לעיכוב ביצוע; הפסיקה קבעה במפורש כי הצורך במכירת נכסים ואף התמוטטות כלכלית מוחלטת של החייב אינן סיבות מספיקות על מנת למנוע מהחייב את מימוש זכותו לביצוע פסק הדין באופן מיידי.

חזקה היא כי ניתן יהיה לפצות את החייב, אם יתהפך פסק הדין בערעור , על מלוא הנזקים הכלכליים שייגרמו לו. כך על אחת כמה וכמה כאשר הזוכה הוא בנק בעל   יכולת כלכלית ואיתנות פיננסית שאינה מוטלת בספק.

היה על המבקשים להראות מה עלה בגורל הנכסים הרבים שהיו בבעלותם ולאן בדיוק אבדו אותם נכסים.